מסננוף

נוף הוא הכל. כל מציאות יכולה לקבל כותרת - נוף.

טבע פראי של פסגות מושלגות ואגמי מים, בקתות קש בשקיעה ובזריחה, לילה של כוכבים, רישומי עצי זית בהרי ירושלים, חקלאים בשדות כפר יהושוע, עמק החולה, מראות פסגת הר פוג'י, חולות תל אביב, חלונות דיינר בניו יורק, גולגולת בניו-מקסיקו, החלון בבית שלי וחזיונות האסיר על הקיר בבית הכלא. לכאורה, הקירות הבנויים הם אלה שחוצצים ביננו לבין מרחבי המציאות הקרויים נוף​.​ אולם, בין המצג המשתקף על ​מקרן​ המוח, לבין העולם שם בחוץ, מפרידה הראייה - מעבר קרני האור מהעולם, דרך העין אל המוח. בכל תהליך ציורי ישיר, מתבונן, מריח ומזיע, מול מראות ומזג אויר המתקיים מחוץ לחלל סגור, מתקיימים יחד עם ההתבוננות העמוקה בצורות, במקצבים ובאור, גם מסננים אישיים/אנושיים. עדיין, זהו תהליך שעיקרו קשר בלתי אמצעי בין אדם למושא ציורו.

רוב העבודות המוצגות בתערוכה לא נוצרו בדרך של ישיבה וציור מול הטבע הפסטורלי או אל מול הנוף העירוני,רוב העבודות נוצרו בתוך חללי עבודה סגורים. הבחירה לוותר על המבט הישיר, על הנתיב הקצר ביותר שבין המוח למציאות, היא הבחירה המעצימה במודע את המסננים האישיים. העבודה על נוף בתוך חלל סגור מחזקת את האפשרות שהנוף מהווה תירוץ או אמצעי לעיסוק בעצמי ובמה שיש לו לומר על הנוף.

או הדימוי של האחר. התצלום המקרי או המתוכנן כמקור ליצירה. או איך נדמה לנו שנראה הנוף. כיצד טבועות הצורות בזיכרון. או האופן הפיזי, התנועתי שהיד מסמנת את הדימוי החזותי על המצע. או מה שידוע ליוצר/ת או שהוא מספר לעצמו על המקום.

מסנן 1- התצלום. מסנן 2- הזיכרון. מסנן 3- כתב היד. מסנן 4 – הסיפור. מסנן 5 – הרעיון. מסנן 6 – המגבלות. או בחירת הטכניקה יחד עם היכולות האישיות.

או המסרים והמחשבות שהיוצר/ת רוצים ליצא אל הצופה )פוליטי, חברתי, אסתטי,(

העבודות המוצגות בתערוכה זו נבחרו מתוך חיפוש ריבוי רבדים שעומדים בין הציור, לבין אותה "מציאות" אם כלל היא קיימת. התערוכה משקפת תהליך עבודה שהותיר את ה"בחוץ" "בפנים". תהליך שכלל נתק פיזי בין היוצרים לבין מה שלכאורה הוא הנושא המרכזי המצוייר. את הנתק הזה החליפו המסננים שכל אחד/ת מהיוצרים בחר, אם במודע ואם שלא, להדגיש ולהנכיח.

בתערוכה משתתפים אמנים/יות המגמה לאמנות פלסטית של עמותת כנפיים יחד עם המנחים של המגמה. גיל גורן

אוצר הגלריה